מצד אחד, ואדי סאליב שעומד כאבן שאין לה הופכין כבר עשרות שנים ומצד שני התחדשות, האמנם?

כתב וצילם: אדר' עומרי זילכה 

לא אאריך כאן בסיפורי ההיסטוריה על ואדי סאליב. השכונה הערבית שננטשה במלחמת העצמאות, אוכלסה ע"י עולים בשנות החמישים וייצאה את המרי האזרחי הראשון בארץ בסוף אותו עשור, היא אחד המקומות היפים והעצובים בעיר. בתי האבן, הסמטאות, שבילי המדרגות והארכיטקטורה העשירה בפרטים – כל אלו יוצרים מרקם עירוני ייחודי, שבכל מקום אחר בעולם היה הופך אבן שואבת למגורים, תיירות, מסחר ומה לא. לאורך השנים היו מספר ניסיונות להחיות את האיזור, למשל ע"י ניסיון להפוך אותו לרובע אומנים בשנות השמונים אך ניסיונות אלו כשלו והשכונה נותרה במצבה הירוד. המהלך החדש לטיפול בשכונה, שהחל בתחילת העשור ומכונה שוב רובע האומנים, כלל שיווק של מבנים ומגרשים עם זכויות בניה של כ6000 מ"ר וייעודם למגורים, מסחר, בתי קפה גלריות, מסעדות וכו'. במסגרת זו, פיתחה העירייה בשנה האחרונה פארק בתכנון משרד אדריכלי הנוף גרינשטיין-הר גיל, ובו מתקני משחק, דשא ומדרגות ישיבה. פיתוח מוערך של העירייה, שעלותו מיליונים, ושאיננו רואים בהרבה שכונות באיזור.
1-1-copy

 

ואכן, ניצני התחדשות מופיעים באיזור בדמות מודעות לפרויקטי בניה. את המודעות האלו, עם תמונות מלוקקות של בניינים ששמו להם כמויות של מייק-אפ בפוטושופ, אפשר לראות גם במקומות אחרים בעיר בשנים האחרונות, ורובן ככולן הם בלוני ניסוי, לבדיקת השטח ע"י היזמים. בסיור שערכתי בואדי ראיתי שלוש מודעות כאלו: הראשונה, מכריזה על האיזור כ"נוה צדק של חיפה" עם מבנה בתכנונו  של האדר' אילן פיבקו (אשר מככב בכמה פרויקטים בעיר), השני תחת השם הבוטיקי "הגלריה" והשלישי תחת השם "הרובע" שמכריז כי "יש מקום כזה".
2-1

מבין שלושת הפרויקטים, פרויקט "הרובע" משך את תשומת ליבי משתי סיבות. האחת, ההדמיה שלו הייתה מפורטת הרבה יותר ובה מספר מבנים בני לא פחות מעשר קומות המחוברים יחד בקומה מסחרית. אומנם, במגרש יש הפרש גבהים גדול בין חלקו העליון והתחתון אך עדיין עשר קומות נשמע ונראה חריג לאיזור המתאפיין בבניה נמוכה. הסיבה השניה שהפרויקט צד את עיני הוא שבניגוד לשניים הראשונים, בפרויקט "הרובע" יש התקדמות גדולה  והשטח שבו אמורים לקום המבנים יושר ע"י דחפורים. את האתר מקיפה גדר כמקובל באתרי בניה, ועליה נתלו תמונות של אנשים שמחים ומחייכים ולצידם הקביעה "אתם הרובע".

 

3-1

אני כמובן בעד פיתוח ואדי סאליב, וחושב שהוא תופס את אחד המקומות הראשונים ברשימת המקומות עם הכי הרבה פוטנציאל בעיר, אך נשאלת השאלה למה הוא עתיד להפוך? מי הולך לגור בו? איך וכיצד משמרים אותו? כיצד ניתן לממש את הפוטנציאל שבו לא רק לצרכי מגורים? ועוד שאלות רבות אחרות שחשוב לשאול בתהליך התחדשות של מתחם ייחודי שכזה. שלושת השמות של הפרויקטים, הם רמז ראשון לכך שגם במקרה של הואדי, אין באמת חשיבה מושכלת לגבי אופיו העתידי. אני תוהה למה הוא צריך להתחפש לנוה צדק אם יש לו ייחודיות שמתחרה בשכונה התל אביבית? למה הוא צריך להיות של אמנים אם הוא יכול לאכלס כל מיני אנשים מכל מיני רקעים שעוסקים בכל מיני מלאכות? ובעיקר תהיתי, למול המודעה של פרויקט "הרובע" מי הם האנשים שאליהם מכוונת האמירה "אתם הרובע"? האם הם יהיו תושבי האיזור שירכשו שם דירות? האם הם יהיו צעירים חיפאים שמאסו בכרמל והחליטו שהם רוצים להפריח את השממה העירונית? הרשו לי לנחש שאף אחת משתי האופציות איננה נכונה ומי מי שיקנה את הדירות האלו יהיו יזמים שכל קשר בינם לבין חיפה הוא מקרי בהחלט, שישכירו את הדירות לכל המרבה במחיר, דבר שיקשה על פיתוח קהילה חזקה ונטועה בשכונה. אין ספק שיהיה מסקרן לעקוב אחר השינויים שיקרו באיזור, אם יקרו, ולראות האם חיפה תקבל פנינה עירונית מלוטשת או תפאורה יפה ונטולת חיים כדוגמאת השוק התורכי.
4-1-1

 

אז לכבוד השנה החדשה, אני מאחל לואדי סאליב, שתהיה זו שנה שבה הוא יתחיל להפוך לאיזור הקסום והמגניב שהוא יכול להיות ושבשנה הבאה נשב שם באחת המרפסות ונספור ציפורים או את המנופים בנמל. שנה טובה!

Facebook Comments
About the Author

Related Posts

מאת אדר' עומרי זילכה צלם: ארכ' הדר רון לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית בחרתי...

בודאי קפצתם לשוק תלפיות כדי לקנות מצרך כלשהו. אבל האם אי פעם חשבתם לסייר קצת בסביבות השוק? עומרי...

אורי בצ'קו זמר מקצועי בעצמו, ביקר בסניף החדש של מועדון הזאפה החדש בחיפה, ודן בתפקידו של המקום כחלל...

השאר\י תגובה