זו ילדותי השניה

שונות  /   /  מאת orimusic

מאת אורי בצ'קו

צילום :אורי בצ'קו

"ישיבת יושבי הראש הבאה של שותפות חיפה-בוסטון תתקיים במוזיאון חיפה, אנא הגיעו בזמן." כך נכתב במייל שקיבלתי נקבע חודשים מראש – ואני שריינתי את התאריך ביומני ולא חשבתי פעמיים. מוזיאון חיפה – באמת רציתי להציץ בתערוכה החדשה, אמרתי וחייכתי לי והמשכתי לנסוע בבטחה, מחייך בעוברי ליד הסנדביץ' של ברכה לעצמי ביקור מושחת בקרוב.

חייכתי חיוך נוסף כאשר מצאתי חניה ממש מול המוזיאון. צעדתי לי בנוחות והבטתי אל השעון בעודי צועד לעבר הכניסה, "שתי דקות לפני הזמן, איך אני אוהב שהדברים מסתדרים לי בול". נכנסתי אל המוזיאון ומבטו המבולבל של השומר נטע בי חוסר בטחון קל. "לא אמורה להיות כאן ישיבה?" שאלתי ונענתי בניד ראש ומשיכת כתף. "שותפות חיפה-בוסטון?" הקשתי ונענתי בשלילה ובמבט תוהה.יצאתי מהמוזיאון, והחלתי לוודא ביומני שאינני טועה בתאריך ובמקום. צפצוף מתמשך של רכב משך את תשומת ליבי וראיתי את מנכ"לית השותפות מנופפת לי מתוך רכבה ומסמנת לי לעלות. "נפלה טעות במייל" אמרה לי כשנכנסתי אל הרכב. "הפגישה היא במוזיאון העיר חיפה" והחלה לנסוע בעודה מחייגת במהירות לשאר יושבי הראש למנוע מהם את הטעות הטבעית שעשיתי גם אני. "חשבו מסלול מחדש" אמרה להם בעודה מוסרת להם את הכתובת של המוזיאון שלא ידעתי על קיומו עד אותו יום "שדרות בן גוריון 11"  מוזיאון העיר חיפה.

כבר כתבתי בעבר, אינני יליד העיר, אני חי בה קרוב ל 7 שנים, תקופה  לא מבוטלת – והנה היא מפתיעה אותי שוב מחדש. המוזיאון, ממוקם בתחילת שדרות בן גוריון, והיווה את בית העם של הטמפלרים אשר בנו את המושבה הגרמנית. הקפדתי להביט בכניסה ואכן מצאתי את "משפט היום התנ"כי", הקבוע מעל לכל כניסה לבית טמפלרי במושבה – ולא הופתעתי מהכיתוב בגרמנית.

 

IMG_20160804_163546

                                          "אם אשכחך ירושלים, תשכך ימיני"

 

הישיבה התקיימה בחדר בו מתקיימת תצוגת הקבע היחידה במוזיאון – חדר מלבני, המכיל שלושה שולחנות גדולים עם מפות מפורטות של חיפה בתקופות שונות. על קירות החדר, "קו-זמן" המכיל נקודות מפתח בחיי העיר חיפה. שאלנו וקיבלנו הסברים מדוע נבחרו נקודות זמן אלו. פריטים היסטוריים מעניינים פזורים מסביב אך לא אפרט יותר על החדר עצמו ואתן לכם ולכן להגיע ולהחליט בעצמכם. התערוכה המתחלפת "ארץ עיר, ילד, ילדה – ילדות בחיפה", מעניינת מכמה בחינות ולדעתי כל קבוצת גיל אשר תגיע לצפות בה תפיק הנאה ותובנות שונות. מבחינת הזמן – מדובר על ילדות עירונית בתקופת זמן ספציפית, שנות ה-30 עד שנות ה-60. בחירה זו מספקת מראה מעניינת על עולמנו כיום – עולם פאסיבי בהרבה של מסכים ורביצה ולא של יצירה ופעילות אשר אפיינו את ילדות לפני כ-50 שנה. המדריכה במוזיאון ציינה כי כאשר ילדים צופים בצעצועים מעשה יד, למשל חישוק ומוט או עגלה המורכבת מארגז וכמה גלגלים הם מתקשים להבין את ההנאה שניתן להפיק מהם.

IMG_20160804_170431

 

כאשר צפיתי במעטפות המכילות פרחים ועלים מיובשים אשר נשלחו למשפחה וחברים בחו"ל – לא יכולתי לחשוב על הניגוד הקיים למשלוחי האינסטנט של הפרחים והזיקוקים אשר נעשים כלאחר יד בימינו. התערוכה מספקת גם התייחסות לטופוגרפיה – ילדות על חוף הים, ילדות עירונית וילדות ביער וגרמה לי להעריך מחדש את העושר החוויתי שלעיר יש להעניק לילדים הגדלים בה.

IMG_20160804_170441 IMG_20160804_170446

 

אל התערוכה בקומה הראשונה גם צורפו תמונות רבות, אשר מהוות מעין מכונת זמן עירוניים אשר חלקם השתנו מאוד וחלקם זהים כמעט לחלוטין לנופים אשר אנו חווים כיום. כאשר צפיתי בתמונות, הדהדו בראשי סיפורים של הוריי אשר נולדו וגדלו בחיפה (בניגוד אליי) ותפשו פתאום מימד מוחשי – בריכת בת גלים,חוף הים הבתולי וחוויות מהגדנ"ע. בקומה השניה ציפו הפתעות נוספות המתייחסות לעולם הקולנוע העירוני וכן אוסף צעצועים לא מבוטל האופייני לתקופה. אוספי הצעצועים שוב עימתו אותי עם תפישות עולם שהשתנו וכן התפלאתי למצוא כי זיהיתי כמה מהצעצועים שנשמרו בבית סביי.

IMG_20160804_172620

 

הפתעת התערוכה מבחינתי – חדר המוקדש לסופרת החיפאית גלילה רון פדר-עמית והאספקט המדגיש את נטייתה הפוליטית הימנית בעיר "אדומה" כולל חליפת מכתבים עם מנחם בגין המשבח את כתיבתה בזכות ז'בוטינסקי.הן המוזיאון עצמו כבניין והן התערוכה מומלצים על ידי במיוחד – הם לא ידרשו מכם זמן רב ולא יעייפו אתכם אך תצאו מהם עם תובנות רבות – הן לגבי העיר והן לגבי התקופה. מומלץ במיוחד לקבל הדרכה מוסברת על התערוכה המתקיימת בשעות קבועות או בהזמנה מראש לקבוצות – התערוכה תנעל ב 31.3.16. מוזיאון העיר חיפה – שדרות בן גוריון 11.
תוספת מוזיקלית (ראש מדור מוזיקה, בכל זאת) – בניגוד לכותרת, השיר אשר התנגן בראשי במהלך השוטטות במוזיאון הוא דווקא שירה של אחינועם ניני למילותיה של רחל "אורנים". בעוברי סביב התמונות לא יכולתי שלא לחשוב על האנשים אשר עזבו סביבה שונה לחלוטין והתקבעו אל נוף חיפאי ישראלי שונה מכל מה שהכירו. גם אני כ"לא חיפאי" למדתי לאהוב את מה שיש לעיר להציע – ומסקרן אותי לחשוב כמה שונה היתה ילדותי אם היתה מתקיימת כאן.

Facebook Comments
About the Author

Related Posts

במסגרת פינתה "פנים חיפאיות" צלמת הבית ניבה בן עמי נפגשה עם הכוראוגרפית והרקדנית דגה פדר, מנהלת להקת...

כדי שיהיה לכם קיץ מלא השראה, חברי מערכת המנדט ליקטו עבורכם חלומות מז'אנרים ואורחות חיים שונים...

איל פרידלנדר הוא אמן, פעיל חברתי וסביבתי וחבר הקהילה הגאה בחיפה מלפני שרובנו נולדנו. במובנים רבים...

השאר\י תגובה