מאת אדר' עומרי זילכה

צילם: עומרי זילכה

נושא הגיליון, חזרה לבית הספר, הביא אותי לביקור בבית הספר הריאלי בהדר. לא התחנכתי בו אך עברתי לידו עשרות פעמים, ובכל פעם הוא קסם לי, כמו יתר המבנים שנמצאים בקרבתו ובראשם מבנה הטכניון ההיסטורי, שעוד נגיע אליו.

בית הספר הריאלי בהדר הוא אחד מתוך ששת סניפי הריאלי ברחבי העיר, מסביר לי אורן בן ג'ויה – מנהל הכיתות התיכוניות בהדר, שפגש אותי בבוקר עמוס בפעילות בית ספרית יחסית לעובדה שעדיין לא החלה שנת הלימודים.  בסניף הדר לומדים בכיתות ז'-ט' ובנוסף יושבת במקום הנהלת בית הספר הראשית. בעיניים מלאות ברק סיפר לי בן ג'ויה על כך שמעל הכל הייחוד של בית הספר הוא בתלמידיו שכן, הוא מושך אליו תלמידים מכל רחבי הצפון הקרוב, כך שרק כ50% מתלמידיו הם חיפאים. בדרך זו, נוצרת אינטגרציה אמיתית בין קהלים שונים ומגוונים בחברה. בנוסף, גם בפן הפדגוגי לבית הספר אופי ייחודי שכן לאורך שלוש שנות הלימודים, התלמידים לומדים חלק גדול מהמקצועות בשיטת הפרויקטים – שיטת לימוד בה יש ריכוז גדול מאוד של שעות באותו המקצוע לאורך המחצית, ובה מקבלים התלמידים בסיס ויוצרים פרויקט בנושא, כך שהלמידה משמעותית הרבה יותר. בנוסף, בית הספר מתמקד באומנות והתלמידים פעילים ומקבלים העשרה בתחומי הציור, פיסול, דרמה, עיצוב גרפי ולשמחתי גם בארכיטקטורה.

8

אז נוף אנושי ייחודי יש, תכנית לימודים ייחודית יש גם כאן, ואפשר להוסיף לרשימה גם מעורבות חברתית ענפה של בית הספר ואת שמו הטוב. כל זה קורה כשברקע המבנה ההיסטורי בו יושב בית הספר, המבנה שמהווה את סמל בית הספר, שמהווה שלב חשוב בהתפתחות העיר ובהתפתחות החינוך העברי בה. בן ג'ויה מלא התלהבות כשהוא מספר על התמונות בהן רואים את בית הספר וסביבתו על רקע הכרמל החשוף ועל רקע הים, שהיה קרוב עד מאוד כמעט ללא מבנים בדרך. עצם העובדה שעל קיר בית הספר יש שלט כחול של המועצה לשימור אתרים ושלט אחר שמספר על סליק שהיה במרתף בית הספר, מספרת את הסיפור כולו – אנחנו בעצם בשיעור היסטוריה במסווה של מבנה.

 

מבנה בית הספר בן למעלה ממאה שנה, והוא תוכנן ע"י אדריכל אלכסנדר ברוולד שתכנן את מבנה הטכניון ההיסטורי הסמוך. הדימיון בין שני המבנים אכן מורגש באדריכלות האקלקטית שיש בשניהם, המשלבת אלמנטים מהמערב ומהמזרח, הכיפות לה זכו שני המבנים וכמובן החומריות – בניה בלבני כורכר . בית הספר היה אמור להיות בית הספר המכין ללימודים בטכניון, וברוולד דאג בהצבה של המבנים שמבנה הטכניון ישלוט בכל תא השטח כמו מגדלור המסמן לתלמידים את כיוונם בעתיד. וכך גם היום, למרות שאין קשר פדגוגי בין שני המוסדות, המבנה המרשים של הטכניון מבצבץ מבין העצים וכיפתו שולטת בכל האיזור.

4 (Copy)

בית הספר נמצא במיקום מעניין ולא שגרתי לבתי ספר כפי שאנו מכירים אותם היום. הוא אינו "סטרילי", מנותק מרקמה עירונית או חלק מקרית חינוך אלא מהווה חלק מהרקמה העירונית בצפיפות גדולה מאוד. בדופן אחת רחוב שמריהו לוין, בדופן אחת בית הקרנות ובדופן אחת גן הטכניון (זה שעדיין בשיפוצים אם תהיתם). אם לא הייתי יודע שיש שם בית ספר או אם לא היה שם שער כניסה, הייתי יכול לחשוב שזה עוד אחד מהמבנים שמסביב לגן, הוא פשוט נטמע בסביבתו. הישיבה הזו של בית ספר בלב שכונת מגורים בצפיפות כזו, היא חלק מהדברים הנהדרים שמאפיינים את הדר ואת עירוב השימושים שמתקיים בה, כזה שלא מתקיים בשום מקום אחר בעיר. בית הספר מנצל את מיקומו ופועל יחד עם הקהילה שמסביב ומוציא את התלמידים לסיורים רגליים בשכונה. אפשר רק לשער מה היה קורה לשכונה אם הטכניון לא היה יוצא ממנה, או לפחות היה משאיר בה את הפקולטה לארכיטקטור (זו החלה בשנה האחרונה להעביר קורס סטודיו אחד אל מבנה ההדריון, בית ספר בסמ"ת לשעבר, כך שאולי הדבר עוד יקרה).

3 (Copy)

מבנה בית הספר המרכזי, מורכב משני אגפים לא סימטריים, בני שתי קומות עם מסדרון חיצוני מקשר. החזית הראשית בעלת פתחים מקושתים  בגדלים שונים כשאת תשומת הלב גונבת הכיפה הלבנה, היושבת על מבנה ריבועי המובלט מהחזית. כמו בכל מבנה היסטורי אחר, ובעיקר במבנים בני התקופה, אפשר למצוא בו פרטים יפייפיים במקומות שונים – עמודים מעוטרים בין החלונות במבנה המחזיק את הכיפה, כרכוב משונן בתקרת המבנה, מעקה עץ בדוגמא מעוטרת ועוד. בפנים המבנה אי אפשר שלא להתפעל מהתקרות הגבוהות, מחדר המדרגות הראשי הנשטף באור הנכנס דרך חלון גדול ומהמסדרון החיצוני המקשר בין האגפים אשר מלווה בקשתות גבוהות. אני יכול לחשוב על הרבה יזמים שהיו מתים להפוך מבנה שכזה לבית מלון, אך לשמחתנו המבנה הוא רכוש בית הספר ואין חשש שישתלטו עליו בקרוב.

5

לאורך הביקור במבנה עלתה בי שאלת שימורו שכן לאורך השנים התווספו בו תוספות ושינויים כגון החלפת ריצוף, טיוח של חלק מקירות האבן, תשתיות הרצות על גבי החזיתות וכו'. ראוי כי מבנה כזה, על הארכיטקטורה וההיסטוריה שבו יזכה להתייחסות נאותה בנושא השימור וניכר כי בית הספר מבין היום את חשיבות שימורו ואת העובדה שיש לטפל במבנה ברגישות ובאחריות. על יועץ שימור מקצועי ו/או עזרה מהעירייה אין מה לדבר כמובן.

9 (Copy)

בתור מי שהעביר את שנות לימודיו במבנים קופסתיים, נטולי חן ובעלי מסדרונות ארוכים ומדכאים, בית הספר קסם לי. הנוכחות שלו בלב העיר, המבנה הקומפקטי אך המרשים, החוויה של לימוד במבנה עם היסטוריה – כל אלה מוסיפים לדעתי לחווית הלימוד ועוזרים בפיתוח של רגישות סביבתית, שרבים מהישראלים לא ניחנו בה. בתשובה לשאלתי האם התלמידים מרגישים את הייחוד שבמבנה, ענה בן ג'ויה כי התלמידים ברובם לא מבינים בשלב הזה את הייחודיות שיש במבנה ונמשכים באופן טבעי לחדש ולמשופץ, אך הסכמנו כי זו שאלה של בגרות וכי יש דברים שרואים ומבינים אחרת ברבות השנים. אפשר רק לקוות שהשהייה במבנה הזה ובאיזור הזה תחדד אצל התלמידים חושים רגישים יותר לסביבה ולמבנים היסטוריים.6

ואחרי שהביקור עשה לי חשק לחזור ללמוד (אבל בשום פנים ואופן לא לחזור לגיל ההתבגרות) נשאר רק לאחל לתלמידים בהצלחה, ולאחל לכולנו שהמבנה הזה ימשיך לשמש כבית ספר עוד שנים רבות.

 

7 2

 

Facebook Comments
About the Author

Related Posts

מאת אדר' עומרי זילכה צלם: ארכ' הדר רון לכבוד פתיחת שנת הלימודים האקדמית בחרתי...

בודאי קפצתם לשוק תלפיות כדי לקנות מצרך כלשהו. אבל האם אי פעם חשבתם לסייר קצת בסביבות השוק? עומרי...

עומרי זילכה, אדריכל הבית, יצא לסיור בואדי סאליב ומעלה שאלות חשובות כגון כיצד ניתן לממש את הפוטנציאל...

השאר\י תגובה