מאת אורי בצ'קו

צילום: נועה נשר

מזה תקופה אני מכיר את משה ושרי הרשקוביץ, ואף יצא לי לשמוע אותם מדי פעם מופיעים בסינקופה בבמות תלמידים.

המוזיקה שהשניים יוצרים תמיד היתה עדינה, ייחודית, שברה בי כל מעטה ציניות ונגעה בי ישירות בלב.
לפיכך כששמעתי שהשניים עמלו ויצרו אלבום שלם טרחתי להקשיב.

כשהבנתי שהשניים עומדים להופיע במועדון התאטרון השבוע (11.11.16 22:00), החלטתי גם לראיין אותם לפני ההופעה בכדי לתהות יותר על קנקנם ולתת לכולם הזדמנות להחשף לאמנות מוזיקלית בלתי שגרתית.

את הראיון ערכתי טלפונית עם שרי בלבד ובמידה מסויימת הוא הראיון הכנה והישיר ביותר שיצא לי לערוך.

שרי לא מחשבת את תשובותיה אלא עונה באינסטינקטיביות ובישירות.
בעולם בו אנשים מחפשים הצלחה מסחרית או לפחות כמות מסחררת של לייקים, היה זה מרענן לדבר עם אמן/ים שעושים דברים מאהבת היצירה בלבד.

 

14957960_1002373636558586_2136113531_o

 

שרי, אולי אתחיל מהתחלה – אתם זוג יוצר, אבל כמה זמן אתם זוג בכלל?

אנחנו זוג כבר מ1999, וכשאני חושבת על הזמן הזה נראה לי מוזר שאני כבר בעצם לא ילדה.

 

וממתי המוזיקה הפכה לחלק מהזוגיות שלכם?
מהרגע הראשון, אפילו מהדייט הראשון – נפגשנו במסיבה.

מוזיקה היתה נושא שיחה מרכזי ומהר מאוד התחלנו גם ליצור יחד.

למעשה כבר שהיינו מחוץ למסיבה, לקחנו טקסט שכתבתי והתחלנו לדבר עליו, ליצור סוג של התכתבות בינינו.

 

את שרה ומשה בד"כ מנגן אבל בדיסק שמעתי אותו גם שר קצת – איך זה התקבע?
משה מנגן מילדות על הפסנתר, אני גם מנגנת קצת על גיטרה אבל לא מרגישה איתה כל כך בנוח על הבמה.

כשנפגשנו יצרנו באלאנס שמתאים – משהו באינטראקציה בינינו מביא אותי יותר לשיר ואותו יותר לנגן ולהלחין, לפחות כרגע.

 

אז אם אתם יוצרים מהרגע שנפגשתם, מתי הדיסק החל לקרום עור וגידים?
מבחינת הטקסטים, בארבע השנים האחרונות.

התאספו המון טקסטים שקשורים בהורות, קשר עם הילדים שלנו וקשר עם הילדה שהייתי אני.

משה התחיל להלחין אותם, ואני אתחיל לכתוב עוד ולכנס אותם.

שיעורי פיתוח הקול עם ענבל (ענבל גולדבליט א.ב.) עודדו אותי והחלטתי לרכז הכל לתוך מעטפת אחת שמחברת את הדברים.

השיר "מפלצת" למשל נכתב לפני שנולדו לי ילדים, אבל נכתב מנקודת מבטו של ילד.

שיעורי פיתוח הקול היוו טריגר להתפתחות המוזיקלית של שנינו, למרות שרק אני הייתי בהם כי בין בני זוג יש השפעות הדדיות.

 

בתור בני זוג עסוקים ועם ילדים, אתם מייחדים לכתיבה זמן מיוחד או שזה פשוט ספונטני?
זה פשוט קורה, כשהילדים מתעסקים בעניינם אז אנחנו מתכווננים לשם אבל לפעמים בתוך המולת המשחקים והרעש אנחנו כותבים שיר.

15007860_1002373713225245_1408222411_o-1

מה שאת אומרת עכשיו הוא די שבירת סטיגמה.
זה פשוט צורך של שנינו ולמרות זרימת החיים והדרישות אנחנו מתעקשים על זה.

זה חלק מרכזי ממי שאנחנו ואנחנו רוצים שתהיה בבית מוזיקה, גם אם היא לא רק שלנו.

 

אז כמה זמן לקח לכם ליצור את הדיסק?
לגבש את השירים מבחינת הבחירה והעיבודים כ 7,8 חודשים, ואז עוד שנה לכיווננים ומאסטרינג.

ואני מתאר לעצמי שזה לוקח יותר זמן בגלל שאתם עסוקים, אז מה אתם עושים?

משה הוא רופא, נוירולוג ברמב"ם ואני לומדת טיפול באמנות.

האמהות כמובן תופסת המון זמן בחיי, אבל אני גם עוסקת בפרוייקטים באיור.

 

ראיתי את עטיפת הדיסק הפיזית – את יצרת אותו בעצמך?
כן – האיור היחיד שנוצר לפני הדיסק הוא האיור שמלווה את "רכבת".

כשנפגשנו עם תום קליין, שהפיק עבורנו את הדיסק – אז הוא ביקש שאביא דברים שקשורים או עתידים להיות קשורים בדיסק עצמו , אז הבאתי את התמונה של "רכבת".

שאר האיורים באו תוך כדי המוזיקה או לאחר המאסטרינג ,ומבחינתי הם חלק מהמוזיקה עצמה.

אפשר לראות את האיורים גם בבנדקמפ – כל איור מופיע בנפרד לכל שיר.

למעשה רכבת הפך לקליפ מונפש אותו אפשר לראות גם ביוטיוב:

 

 

 

 

הזכרת את תום קליין, עד כמה השתנתה היצירה מרגע שנכנס אדם נוסף לתמונה?
הרוח של היצירה לגמרי נשמרה אבל ההבעה השתכללה – לפעמים שונה הקצב וכלים חדשים נכנסו לתמונה אבל בעצם אפשר לומר שפשוט נוספו שכבות חדשות עם קצת פרשנות של תום.

משה ואני שמרנו על רוח היצירה אבל נתנו חופש אינרפרטציה לתום.

 

ואיך בכלל הכרתם?
ענבל (גולדבליט א.ב) יצרה את החיבור, אבל ראינו אותו גם בבמות התלמידים ואהבנו מאוד את העיבודים שעשה גם עבור אנשים אחרים.

 

ומה מבחינת ההשקעה? הרי זה לא זול להפיק אלבום.

הקצבנו סכום שאנחנו יכולים לעמוד בו.

מעבר לשאלה אם זה יצליח או לא – עשינו את התהליך בשביל עצמנו גם בכדי לעבוד על זה עוד יחד וגם בשביל לפגוש עוד אנשים ולערב אותם בתהליך.

יש אנשים שהולכים לחדר כושר, לסרטים או להופעות, אנחנו השקענו ביצירה שלנו – ויש לזה המון משמעות מבחינתנו.

 

למה בכלל להוציא את זה החוצה, למה פשוט לא לנגן, לשיר וזהו?
משהו בלהוציא את זה החוצה זה בדיוק כמו הקשר בין תלמיד למורה.

כדי להוציא את זה החוצה אתה צריך להכיר יותר טוב את החומר שלך, ולתקשר אותו.

 

ולגבי החיבור עם אנשים נוספים?

היינו בתוך בועה ומאוד רצינו לצאת איתה קצת החוצה – לא כדי להתפרסם אלא ליצור קשר עם אנשים דרך המוזיקה. גם לייצר דיאלוג וגם להקשיב לאחרים.

תום גם מנגן בדיסק וגם ילווה אותנו בהופעה, וגם אחותי הצטרפה להפקה ומנגנת על חליל בדיסק.

בכלל למדנו המון והכנסה של אנשים נוספים היתה תהליך זורם ופתוח.

 

ומעבר לבנדקמפ – איך אפשר להשיג את הדיסק ואת האיורים?

הדפסנו עוד עותקים, כך שהם יהיו זמינים בהופעה שלנו ובהמשך אפשר יהיה גם לרכוש אותו גם בהזמנה.

 

ומה היו התגובות בסביבה שלכם לכך שהוצאתם דיסק?

הוצאנו את הדיסק בבנדקמפ באוגוסט וקיבלנו תגובות מאוד חיוביות.

אנשים אמרו לנו שהחומר נוגע ללב, וחלק ציינו שהילדים שלהם ממש התחברו.

 

מעבר להכל, שכחתי לשאול מה הילדים שלכם חושבים על כל זה?
הם היו חשופים לזה מהתחלה והם מאוד בתוך זה.

 

הם שרים איתכם?
כן, לפעמים הם שרים איתנו.

הבן שלנו, בן 11 – מנגן גם הוא בפסנתר בבית והוא מאוד מוזיקלי, והבת שלנו בת 6 וגם היא מוזיקלית ולפעמים רוקדת אל המוזיקה שלנו,
אבל הרבה פעמים הם רוצים לעשות את הדברים שלהם ולא להיות באינטנסיביות המוזיקלית שלנו.

 

את חושבת שהחומרים האלו פונים באמת ישירות לילדים או גם למבוגרים?
לא יצרנו את זה בכוונת תחילה אל ילדים, אבל נראה שהם אלו שמתחברים לזה יותר – אולי בגלל הקול שלי.

בכל מקרה, התגובות היו חמות מאוד.

ההופעה במועדון התאטרון היא עוד שלב, ואחריה אולי נעשה הופעות נוספות, אבל נתחיל בזה.

המון שירים היום עוסקים רק באהבה או פוליטיקה ואנחנו כותבים על עוד דברים.

באופן כללי יהיה כיף אם אנשים יאהבו את זה, אבל אנחנו לא מחפשים אהבה של מסות, מספיק לנו מילה טובה ופידבקים אישיים – זה הרבה יותר משמעותי.

 

=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-=-

14976193_1002373566558593_426976324_o

 

 

כמה מילים לסיום כתבה זאת.

הדיסק הזה הוא בלתי שגרתי כמעט בכל מובן.

השירה של שרי יכולה להשמע לעתים מעט ילדותית ועיבוד הפסנתר מעט עמוס, אך אם תתנו לחומרים את הזמן הראוי ותשומת לב תגלו אוצר קסום.
המוזיקה והעיבודים אינם פשוטים או בנאליים, כפי שקורה פעמים רבות למוזיקה, הפונה גם לילדים. התוצר המתקבל בוודאי עולה על רוב החומרים הזמינים למשפחה הישראלית הממוצעת.
אני מחכה בכליון אוזניים לשילוב הקול של שרי, עם פסנתר הכנף במועדון התאטרון יחד עם הצ'לו של תום קליין.

ממליץ לכם בחום להאזין לדיסק הזמין ברשת ולבוא לצפות בהופעה.

החומרים, כאמור – לילדים, לילדים בנשמתם ולמבוגרים.

 

מועדון התאטרון 11/11/16, בשעה 22:00

14963548_1002373539891929_1359238563_o

Facebook Comments
About the Author

Related Posts

בשנים האחרונות השם "הילה רוח" די חזק בסצינת האינדי הישראלית. בעקבות הופעתה בפסטיבל חיפה 100 Live,...

החודש התקיימה בסינקופה הופעה מרגשת של מוזיקאית צעירה בעלת קול נעים ומלטף, שמה שירן אלעד-אורי בצ'קו...

אורי בצ'קו זמר מקצועי בעצמו, ביקר בסניף החדש של מועדון הזאפה החדש בחיפה, ודן בתפקידו של המקום כחלל...

השאר\י תגובה