כתב וצילם אורי בצ'קו

בכדי שבעיר תתקיים אמנות מגוונת חייבים להתקיים בה מקומות מגוונים – כיצד?

 

כניסתם של מוסדות חדשים לעיר תמיד יוצרת אצלי תחושה מעורבת.

מצד אחד אני מרגיש קרתנות – הנה מקום מפורסם סוף סוף נוחת בעירי ה"קטנה", ומצד שני זעם לוקאל פטריוטי ועצב, שהעיר לא מצמיחה מוסדות נוספים משל עצמה.

ובהיותה חיפה מי שהיא, כנראה שחלק מהקוראים בכלל לא ידעו שהחל מתחילת החודש צצה בנוף העירוני גם "זאפה חיפה".

 img_20160927_152718-copy

 

 

אז ברוח השנה החדשה נשאלת השאלה –  זאפה חדשה טובה לחיפאים?

מבלי לעשות פרסום (נשבע לכם, המגזין הזה לא מקבל שקל על הכתבה הזאת) התשובה היא, ככל הנראה כן.

אבל לפני כן אחזור צעד אחורה ואבהיר מדוע.

אמנות, במיוחד אמנות הבמה דורשת מקום.

ובכדי שבעיר תתקיים אמנות מגוונת חייבים להתקיים בה מקומות מגוונים – כיצד?

הנגישות היא מרכיב מרכזי בהצלחתו של מקום אך ישנם שני מרכיבים מרכזיים נוספים והם החלל והאופי.

החלל ועיצוב החלל יוצרים אווירה מסויימת – המתאימה להופעות מסויימות ולא אחרות.

החלל יקבע גם את טיב האומן שיופיע – ריהאנה לא תופיע בחלל של 20 איש וזמר מתחיל לא ימלא אצטדיון.

בהתאם לכך, עיר שרוצה לתת לתושביה חוויה תרבותית מקיפה, תכיל מרחבי הופעה שונים, היכולים לתת אכסניה לאמנים שונים.
אופי המקום נקבע הן על פי העיצוב והמיקום והן על פי הקהל – גיל, מצב סוציואקונומי והמיתוג, כלומר – סוגי האמנים להם יאפשר המקום להופיע.

 

אז מה היה לנו בחיפה עד כה?

מקומות לאלפים עשרות אלפים:

אצטדיון חיפה החדש – פוטנציאל ענק להופעות מחו"ל,הרמקולים והמסכים כבר מוכנים, אך קונים – אין.

הפריפריה זה כאן – יש לה מקום נוצץ וזהוב שכולנו שילמנו עליו, הוא משמש רק לכדורגל וזה כואב מאי פעם.

מרכז הקונגרסים בחיפה – מכיל 2100 מושבים,מארח את תחרות מלכת היופי או תחרויות גמר של ריאליטי, אך לרוב לא משמש לארועי תרבות אלא לכנסים.

 

מקומות למאות:

האודיטוריום – מצוי במרכז הכרמל הארועים הגדולים והמעונבים של העיר מתקיימים כאן.

זהו ביתה של הסימפונית חיפה בהרבה הגדול – אך אין ספק שהמקום לא תוכנן לתזמורת ולא לאופרות שהסימפונית מעלה.

כמו כן אתו"ס יוזמים את רוב האירועים המתרחשים באודיטוריום והמקום,שאינו מכיל מערכת הגברה משל עצמו, דורש הקמה ופירוק של מערכות סאונד עם תוצאות בלתי מספיקות ברוב הפעמים.

תאטרון חיפה – מצוי בלב הדר, בעייתי מבחינת נגישות תחבורתית וחניה.משמש בעיקר לייעודו הצגת תאטרון.

מרכז קריגר – נמצא בכרמל הצרפתי,בעייתי מבחינת נגישות תחבורתית אך לא מבחינת חניה. גם הוא נמצא בניהול אתו"ס וגם בו הארועים המתקיימים הינם מעונבים יחסית.

אין ספק שהמקום רחוק מלנצל את הפוטנציאל הגלום בו ואהבתי אליו טמונה בהקרנות הקולנוע המתקיימות בו בפסטיבל הסרטים ובכך שהוא משמש כבית ל"ביג בנד חיפה" – מוסד אהוב עליי במיוחד.

 

מקומות לעשרות רבות:

כאן צמחו לנו עסקים פרטיים אשר סיפקו פתרונות יפים ובעלי אופי ספציפי, ביניהם –

הוונדרבר, האלפנט והסינקופה.

לכל אחד מהמקומות שציינתי יש אופי מסויים וגם לרוב בוחר "ליין" אשר מאפיין אותו לעומת האחרים.

מקומות כאלו יכולים לשמש הן לאמני מיינסטרים הרוצים להשיק אלבום בתחילת דרכם או לאמנים המושכים קהל מעריצים מקומי קטן ונאמן.

 

מקומות לעשרות בודדות

אלו המקומות ה"מגניבים" ביותר – שיכולים לשמש את אמני הפרינג' ואמנים בתחילת דרכם.

ניתן למנות ביניהם את הסטודיו או גלריה 3 ובעבר גם את הסירופ ז"ל.
כעת גם הליבירה מציע במה צנועה (אם כי לא שקטה) ועוד מקומות רבים שלא אסקור כעת.

 

חדי העין שביניכים בוודאי הבחינו שדילגתי על קטגוריית המאות הבודדות

ובכן – השארתי את הפאנצ' לסוף.

בחיפה ובאזור כמעט אין מקומות שמכילים כמות של מאות בודדות – בוודאי לא מקום שימשוך אליו אמנים בעלי שם.

תאורטית, המקום יכול להכיל עד 500 איש (כך אומר השלט בכניסה) אך למעשה אופי רוב ההופעות – בו הקהל יושב בנינוחות סביב שולחנות מאפשר כמחצית מכמות זאת.

 

אז למה הזאפה טוב?

ראשית – הוא ממלא נישה חסרה – מקום המושך אמנים מהדרג ה"גבוה" אשר מחפשים מקומות בעלי מאות אנשים.

שנית – מיקום מיקום ושוב מיקום – על ציר ראשי, עם מלאי עצום של מקומות חניה של קניון חיפה ובנגישות גבוהה לרכבת למטרונית ולאוטובוסים.

ולמה הזאפה טוב עוד?

שיטת העבודה – הזאפה "מריץ" אמנים ברחבי הארץ על פי חוזים וכעת גם להם נוסף מקום להופיע.
הסאונד – כל מי שביקר בזאפה הרצליה, ועכשיו נותן מבטו בזאפה החיפאי מבין כי לא נחסך כסף הן בעיצוב הסאונד (תקרות גבוהות, חומרים לא מחזירים) והן במכשור המספק אותו.

img_20160927_153200

הגיוון –
לו"ז  הזאפה  לחודש הקרוב מראה כי הזאפה נועד לכולם -תמצאו הרבה מיינסטרים ישראלי כגון יוני רכטר, יהודית רביץ, פוליקר ולצידם להקות אלטרנטיביות יותר כג'יין בורדו, התקווה 6 וממולם גם את עינת שרוף וטריפונס.

הזוית החיפאית –

כאשר באתי לצלם את המקום ביקשתי לראות את המנהל ומצאתי לא אחר מאשר את ניר איזק, אשר היה הבעלים של המיידלר'ס ז"ל ושל השאנן.
שוכני הבארים החיפאים ימצאו ודאי אוזן קשבת ופנים מוכרות, אך לדעת כותב זה, התוכניות האמנותיות ב"זאפה" תהיינה מוכתבות מ"למעלה".

img_20160927_153730-copy

 

Facebook Comments
About the Author

Related Posts

בשנים האחרונות השם "הילה רוח" די חזק בסצינת האינדי הישראלית. בעקבות הופעתה בפסטיבל חיפה 100 Live,...

אורי בצ'קו נפגש עם משה ושרי הרשקוביץ, זוג מוזיקאים וזוג בחיים האמיתיים, ושוחח איתם על השותפות...

החודש התקיימה בסינקופה הופעה מרגשת של מוזיקאית צעירה בעלת קול נעים ומלטף, שמה שירן אלעד-אורי בצ'קו...

השאר\י תגובה